איך להעלות ביטחון עצמי (ולמה זה לא קשור לאיך שאת נראית או מה השגת)?

איך להעלות ביטחון עצמי (ולמה זה לא קשור לאיך שאת נראית או מה השגת) הרגע שבו הבנתי שאין לי מושג מי אני אני זוכרת את המפגש הזה כאילו הוא קרה הבוקר. ישבתי מול אישה מקסימה, אינטליגנטית, מצליחה בעבודה, מנהלת בית לתפארת. היא הסתכלה עליי בעיניים דומעות ואמרה לי: "שולמית, מבחוץ כולן בטוחות שאני מחזיקה את […]

משבר גיל 40 אצל נשים: לא קריסה – הזמנה

מרץ 2005. אני יושבת מול אימא במרפסת הבית שבו גדלתי, חודש לפני שהיא נפטרה. השמש בדיוק מולי, מסנוורת. והיא מסתכלת עליי. מבט חודר, כזה שקורא אותי מבפנים. "איך את?" היא שואלת. "הכול בסדר," אני עונה. אבל היא יודעת. היא יודעת שאני רחוקה מלהיות מאושרת. שאני מוותרת על עצמי. שאני עסוקה בלרצות את כל העולם. שאני […]

מה זה רטרו הילינג? המדריך הכי פשוט שתקראי (בלי מילים מפחידות)

אני יודעת מה עובר לך בראש כשאת שומעת „שחזור גלגולים”. או שזה נשמע רחוק, רוחני מדי, „לא בשבילי”. או שאת סקרנית אבל קצת נבוכה להודות בזה. או שפשוט את לא מבינה מה זה בכלל אמור להיות, ולמה שזה יעזור לך דווקא עכשיו, בחיים האמיתיים, עם כל מה שיש על הראש. אז בואי נשים את כל […]

רפלקסולוגיה: מה כפות הרגליים מספרות על הלחץ שאת סוחבת

אישה נכנסת לקליניקה, מתיישבת, ואומרת לי: „אני בסדר, רק קצת עייפה.” ואז אני מתחילה לעבוד על כף הרגל שלה. וכשאני מגיעה לנקודה מסוימת — היא נאנחת. עוצרת. „רגע,” היא אומרת, „למה זה כואב שם דווקא?” כי הגוף זוכר. גם כשאנחנו אומרות „אני בסדר”, הגוף מספר סיפור אחר. והרגליים — דווקא הרגליים, שנושאות אותנו כל היום […]

3 דקות בבוקר ששינו לי את היום

הבלוג של שולמית פלס

חמש בבוקר. עוד לפני שהעיניים נפקחו לגמרי, הראש כבר רץ. מה יש היום. מי צריך מה. מה שכחתי אתמול. הרשימה מתחילה לרוץ לפני שכף הרגל בכלל נגעה ברצפה. ואת קמה כבר עייפה — לא מהשינה, מהמחשבות. הכרתי את הבקרים האלה שנים. הרגשתי שאני מתחילה כל יום כשאני כבר מאחור. רודפת, לא מובילה. עד שיום אחד […]

הבוקר שבו לא זיהיתי את עצמי במראה

עמדתי מול המראה בשבע בבוקר, מברישה שיניים, ופתאום עצרתי. הסתכלתי על האישה שמולי — ולרגע אחד לא ידעתי מי היא. לא במובן הדרמטי. ידעתי את השם שלי, את התאריך, מה יש היום בלוח הזמנים. אבל משהו עמוק יותר לא הסתדר. כאילו האישה במראה ואני — כבר לא אותו אדם. כאילו מתישהו, בין הכביסות והארוחות והעבודה […]